הגויים העריצים לעתיד.
ופירש רד״ק: ׳על קהילות ישראל העולות מהגלות מזה ומזה ותבאנה קל מהרה כמו העב׳.
להלן (סא ה) כתוב: ׳וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם׳, ורבינו מפרש שזה יהיה בתחילת ימות המשיח, אבל אח״כ יכלו הגויים.
מדבר על מלכות הרביעית, היא אדום.
כיון שירושלים תהיה עיר של עוז אשר חומת אש לה סביב מהשראת השכינה שבתוכה.
כיון שאין צורך יותר בחומות, ניתן לפתוח את שערי העיר לרווחה, כי תהיה חיתת אלהים על הסובבים מלהתקרב.
מלכותו של המשיח וכן המשיח עצמו הם לה׳.
׳דשני ארץ׳ - ששבעו ודשנו מאכילת ישראל.
׳וטעם נשקו, כמו שהוא מנהג העבד לנשק יד האדון׳ (רד״ק, וראה אבע״ז), וזוהי ההשתחוואה, שייכנעו לפניו.
שתשרה שכינה בישראל.
׳חלף נחשא דבזו מניך ירושלם איתי דהבא׳ (תרגום שם), במקום הנחושת ששללו מירושלים, אביא להם זהב. וזו הכוונה בשיר השירים, שתחת קצת נקודות הכסף שגזלו ושללו ממך, נעשה לך תורי זהב. וראה לקח טוב שם: ׳ולעתיד תורי זהב נעשה לך - זו הישועה העתידה לבא שהיא גדולה מכל הישועות שעברו, עם נקודות הכסף - עם כל הטוב שעשה ה׳ על ישראל מימי קדם, דבר אחר, תורי הזהב נעשה לך - כענין שנאמר תחת הנחושת אביא זהב, עם נקודות הכסף - ותחת הברזל אביא כסף׳.
כלומר, לעתיד יהיה ה׳ לאור לישראל, שישפיע עליהם וינהיגם בלי אמצעי, ולא כפי שהיה בגלות שהיה ׳רועה בשושנים׳, שהנהיג ע״י הצדיקים, וכשיהיה ה׳ לאור ו׳ליום׳, יפוח את הצללים, שיאיר כאור היום בצהריים שאין צל.