×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ישעיהו ס׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהֹוָ֖הי״י֖ עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃ (ב) כִּֽי⁠־הִנֵּ֤ה הַחֹ֙שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה⁠־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֙יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהֹוָ֔הי״י֔ וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה׃ (ג) וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ׃ (ד) שְׂאִֽי⁠־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ⁠־לָ֑ךְ בָּנַ֙יִךְ֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ וּבְנוֹתַ֖יִךְ עַל⁠־צַ֥ד תֵּאָמַֽנָה׃ (ה) אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי⁠־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ הֲמ֣וֹן יָ֔ם חֵ֥יל גּוֹיִ֖ם יָבֹ֥אוּ לָֽךְ׃ (ו) שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבוֹנָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת יְהֹוָ֖הי״י֖ יְבַשֵּֽׂרוּ׃ (ז) כׇּל⁠־צֹ֤אן קֵדָר֙ יִקָּ֣בְצוּ לָ֔ךְ אֵילֵ֥י נְבָי֖וֹת יְשָֽׁרְת֑וּנֶךְ יַעֲל֤וּ עַל⁠־רָצוֹן֙ מִזְבְּחִ֔י וּבֵ֥ית תִּפְאַרְתִּ֖י אֲפָאֵֽר׃ (ח) מִי⁠־אֵ֖לֶּה כָּעָ֣ב תְּעוּפֶ֑ינָה וְכַיּוֹנִ֖ים אֶל⁠־אֲרֻבֹּתֵיהֶֽם׃ (ט) כִּי⁠־לִ֣י׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וׇאֳנִיּ֤וֹת תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֙יִךְ֙ מֵרָח֔וֹק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהַ֔יִךְ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ (י) וּבָנ֤וּ בְנֵֽי⁠־נֵכָר֙ חֹמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָֽׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצוֹנִ֖י רִחַמְתִּֽיךְ׃ (יא) וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֙יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים׃ (יב) כִּֽי⁠־הַגּ֧וֹי וְהַמַּמְלָכָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־יַעַבְד֖וּךְ יֹאבֵ֑דוּ וְהַגּוֹיִ֖ם חָרֹ֥ב יֶחֱרָֽבוּ׃ (יג) כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד׃ (יד) וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל⁠־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כׇּל⁠־מְנַאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהֹוָ֔הי״י֔ צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ (טו) תַּ֧חַת הֱיוֹתֵ֛ךְ עֲזוּבָ֥ה וּשְׂנוּאָ֖ה וְאֵ֣ין עוֹבֵ֑ר וְשַׂמְתִּיךְ֙ לִגְא֣וֹן עוֹלָ֔ם מְשׂ֖וֹשׂ דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃ (טז) וְיָנַקְתְּ֙ חֲלֵ֣ב גּוֹיִ֔ם וְשֹׁ֥ד מְלָכִ֖ים תִּינָ֑קִי וְיָדַ֗עַתְּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃ (יז) תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת אָבִ֣יא זָהָ֗ב וְתַ֤חַת הַבַּרְזֶל֙ אָ֣בִיא כֶ֔סֶף וְתַ֤חַת הָעֵצִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וְתַ֥חַת הָאֲבָנִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְשַׂמְתִּ֤י פְקֻדָּתֵךְ֙ שָׁל֔וֹם וְנֹגְשַׂ֖יִךְ צְדָקָֽה׃ (יח) לֹא⁠־יִשָּׁמַ֨ע ע֤וֹד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חוֹמֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה׃ (יט) לֹא⁠־יִֽהְיֶה⁠־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא⁠־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָֽיָה⁠־לָ֤ךְ יְהֹוָה֙י״י֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃ (כ) לֹא⁠־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף כִּ֣י יְהֹוָ֗הי״י֗ יִֽהְיֶה⁠־לָּךְ֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וְשָׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃ (כא) וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר [מַטָּעַ֛י] (מטעו) מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃ (כב) הַקָּטֹן֙ יִהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(ב) כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. ייראוך1 - כי תַּכְנִיעַ שְׁאוֹן זָרִים כמו שיכניע החֹרֶב את בעלי חיים במדבר שאין שם המלט, כי אמנם בחֹרֶב בְּצֵל עָב בלתי אור שמש, אבל חֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, הוא יַעֲנֶה ויכניע זְמִיר עָרִיצִים. [להלן (כה ו)]: נשקו בר - בן בר לבב נשקו, כאמרו (פסוק יד) ׳וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ׳, פן יאנף - האל יתברך, ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו - ותאבדו פתאום, ולא יהיה אז זמן לתשובה, כדרך שהוא עושה כאשר יבער כמעט אפו, במעט זמן, אשרי כל חוסי בו - ישראל שהיו מצפים לישועה יהיו אז מאושרים, כאמרו כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳. [פירוש תהלים (ב יב)]: (ה) אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ. מושיבי עקרת הבית - ירושלים וכל ארצה, כאמרו (לעיל נד א) ׳רני עקרה לא ילדה׳, אם הבנים שמחה - כאמרו (שם) ׳כי רבים בני שוממה מבני בעולה׳, וכאמרו אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, ׳ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה׳ (לעיל מט כא). [פירוש תהלים (קיג ט)]: (ח) מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה. כנשר יעיר קנו - יהי רצון שכמו שחשב לעשות בסיני לולי חטאו בעגל, יעשה לעתיד, וקיבל האל יתברך תפילתו אז וכו׳, ישאהו על אברתו - כאמרו מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה2. [פירוש דברים (לב יא)]: (י-יב) וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ וגו׳, כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ. ואכלתם ישן נושן - אחר שימעטו האומות אכריכם וכורמיכם3, ירבה הדגן שנה לשנים כדי שיספיק המעט משארית האומות לשרתכם לאסוף תבואות וזולת זה, ותתפרנסו שלא בצער, כענין יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ (תהלים עב טז), וכאמרם (שבת ל:) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת, וישן מפני חדש תוציאו - יהיה לכם מהנושן די צרכיכם, אף על פי שמאז שיהיה ישן, תוציאו ממנו לפליטי האומות לפרנסם, כאמרו כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ. [פירוש ויקרא (כו י)]: יהיו ימיו מעטים4 - באריכת הזמן שיתן האל לשאר אומות אחר ביאת המשיח, כאמרו (דניאל ז יב) ׳וארכא בחיין יהיבת להון׳, יהיו ימיו בה מעטים, פקודתו - הראוים לו בין האומות לשרת את ישראל ומלכם, כאמרו וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ, יקח אחר - תנתן לאומה אחרת, למען יאבד. [פירוש תהלים (קט ח)]: (יא) וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם. שאו שערים - שערי ירושלים, כאמרו וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד [יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ] לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם, ושאו פתחי עולם - פתחי בתי מדרשות שעסקם בחיי עולם, שאו ראשיכם שיכנסו בהם רבים. [פירוש תהלים (כד ז)]: לכך5 פִּתְחוּ שְׁעָרִים - וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד, שאין לירא6. [לעיל (כו ב)]: (יד) וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ. ׳כי לה׳ המלוכה ומושל בגוים׳ - כמו כן, המלך אשר ימשול אז בגוים, והוא המשיח, הוא לה׳7, כי אמנם בבואו, הנה אותם הגוים שכבר אכלו את ישראל8 - כבר נכנעו וישתחוו, כאמרו וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ [וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ]. [פירוש תהלים (כב כט-ל)]: ויכחשו אויביך לך - שהם כבר ביזו אותך, ויכחשו עצמם כאשר יכבדוך, כאמרו וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ, ואתה על במותימו תדרוך - שאפילו מלכיהם יהיו נכנעים לך, כאמרו (לעיל מט כג) ׳וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וכו׳ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ׳. [פירוש דברים (לג כט)]: שפחתך בידך - שאינה משוחררת ממך, ותענה שרי - כדי שתכיר שהיא משועבדת, ולא תבזה עוד את גבירתה, לאות שכן יקרה לכל מבזה ישראל, כאמרו וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ [פירוש בראשית (טז ו)]: נשקו בר - בן בר לבב נשקו, כאמרו וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ9. [פירוש תהלים (ב יב)]: (יז) תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב. ובהיותך על זה האופן10, הנה גם כי אז נאוו לחייך בתורים - בביזת מצרים, צוארך בחרוזים - בביזת הים, עכשיו תורי זהב נעשה לך עם תשלומי כל נקודות הכסף והמעט ששללו מאתך, כאמרו תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב11. [פירוש שיר השירים (א ט-יא)]: (כ) לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי ה׳ יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ. הרועה בשושנים – הרועה בצדיקי הדורות שהם בין החוחים וצרות הגלות עד שיפוח היום - אתה עתה עד שיפוח היום בחום, לוכד כמו הפח מכל צד לרוב ניצוץ האור המכה בכל צד, וזה יהיה בצהרים, שתהיה לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אבלנו12, ונסו הצללים - מחשכי ארץ בעיון ובמעשה אשר בגלות. [פירוש שיר השירים (ג טז-יז)]: מהדורת הרב משה קרביץ, ספר ישעיה עם פירוש ספורנו (בית שמש, תשע"ז), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 הגויים העריצים לעתיד.
2 ופירש רד״ק: ׳על קהילות ישראל העולות מהגלות מזה ומזה ותבאנה קל מהרה כמו העב׳.
3 להלן (סא ה) כתוב: ׳וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם׳, ורבינו מפרש שזה יהיה בתחילת ימות המשיח, אבל אח״כ יכלו הגויים.
4 מדבר על מלכות הרביעית, היא אדום.
5 כיון שירושלים תהיה עיר של עוז אשר חומת אש לה סביב מהשראת השכינה שבתוכה.
6 כיון שאין צורך יותר בחומות, ניתן לפתוח את שערי העיר לרווחה, כי תהיה חיתת אלהים על הסובבים מלהתקרב.
7 מלכותו של המשיח וכן המשיח עצמו הם לה׳.
8 ׳דשני ארץ׳ - ששבעו ודשנו מאכילת ישראל.
9 ׳וטעם נשקו, כמו שהוא מנהג העבד לנשק יד האדון׳ (רד״ק, וראה אבע״ז), וזוהי ההשתחוואה, שייכנעו לפניו.
10 שתשרה שכינה בישראל.
11 ׳חלף נחשא דבזו מניך ירושלם איתי דהבא׳ (תרגום שם), במקום הנחושת ששללו מירושלים, אביא להם זהב. וזו הכוונה בשיר השירים, שתחת קצת נקודות הכסף שגזלו ושללו ממך, נעשה לך תורי זהב. וראה לקח טוב שם: ׳ולעתיד תורי זהב נעשה לך - זו הישועה העתידה לבא שהיא גדולה מכל הישועות שעברו, עם נקודות הכסף - עם כל הטוב שעשה ה׳ על ישראל מימי קדם, דבר אחר, תורי הזהב נעשה לך - כענין שנאמר תחת הנחושת אביא זהב, עם נקודות הכסף - ותחת הברזל אביא כסף׳.
12 כלומר, לעתיד יהיה ה׳ לאור לישראל, שישפיע עליהם וינהיגם בלי אמצעי, ולא כפי שהיה בגלות שהיה ׳רועה בשושנים׳, שהנהיג ע״י הצדיקים, וכשיהיה ה׳ לאור ו׳ליום׳, יפוח את הצללים, שיאיר כאור היום בצהריים שאין צל.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×